#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	" כתוב ב&#x27; אופנים שבהם אין איסור לשמוע רכילות על חברו ומה הם תנאי ההיתר."	"א. אם שומע הרכילות משום שחושב שנוגע לו להבא להנצל מנזק שעלול חברו לעשות לו בגופו או בממונו. <br>ב. וכן אם ראה בעצמו על פלוני דברים הניכרים אפילו קצת, שרוצה להזיקו או להרע לו, מותר לו לחקור ולדרוש הענין אצל אנשים מה כונת פלוני אם להרע לו או לא ואע""פ שעי""ז גורם להרבה אנשים לספר על פלוני. <br>ובתנאי שאין בדבר כדי לשפוט לצד הזכות כמו לצד החוב, ולפרש  שאין כונתו היתה לרעה. ובתנאי שלא יקבל בהחלטה רק לחוש.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ה&#x27; עד כלל ח&#x27;  שאלה א."		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"כתוב ב&#x27; אופנים שמותר אף להאמין לדברי הרכילות."	"<div>אסור להאמין ולקבל סיפור הרכילות בהחלטה, בכל האופנים הבאים. </div> <div>א. אע""פ שהמספר סיפר בפרסום לפני כמה אנשים. </div> <div>ב. אע""פ שסיפר הרכילות לפני המדובר ושתק. ג. אע""פ שסיפר לתועלתו להצילו מן ההיזק. ג. אע""פ ששמע שחבריו עשו מריבה עם המדובר על העוולה שעשה לו. </div> <div>ד. אע""פ ששמע משנים או יצא קול בעיר שעשה לו העוולה ואין שום צד לשופטו לצד הזכות.</div> <div>ה. ואפילו כששמע ממסיח לפי תומו.</div> <div>שהכלל בזה כל שיש איסור על המספר מצד איסורו יש איסור על המקבל מצד שמיעתו.</div> <div>&nbsp;</div> <div>- אבל אם העידו עליו בב""ד או ששמע מאיש שמספר לו לתועלתו להצילו מן ההיזק והוא נאמן עליו כשני עדים בכל הענינים, שקים ליה בגויה טובא שאינו מוציא שקר מפיו, ולא סגי שמוחזק בחסידות, מותר אף להאמין ולהחליט הדבר בלבו, אבל אסור לספר לאחרים ואפילו לב""ב אם לא שיש בסיפור להם תועלת להבא. וכמו כן אסור באופן זה להפסידו או להזיקו או להכותו ח""ו.&nbsp; </div> <div>&nbsp;</div> <div>וכתב הח""ח שבימינו הסכימו הפוסקים שאין לומר קים לי בגויה דלא משקר דלא ברירא לן קים ליה בגויה היכי הוי.</div> <div>&nbsp;</div> - כמו כן אם ראה עליו בעצמו דברים הניכרים הרבה ואין בו שום צד לשופטו לצד הזכות ויש לו בזה תועלת להבא מותר אף להאמין בלבו. אבל אסור להפסידו ממון או להכותו כנ""ל, ואע""פ שמכוון בהכאתו או בהפסד ממונו לתועלת שלא יעשה זאת פעם אחרת. ולענין לגנותו בדברים צ""ע גדול. אמנם בדברים הניכרים קצת אסור לו להחליט הדבר בלבו ולהאמין רק לחוש להם.<br>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ה&#x27; עד כלל ח&#x27;  שאלה ב"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"הכניס לביתו מאן דהו ללון אצלו ובבוקר הבחין בחפץ שנעלם מביתו האם רשאי בעה""ב לתפוס שלא בעדים מחפצי האיש הנחשד.<br>"	"אע""פ שהדברים ניכרים מאד שפלוני גנב החפץ מ""מ אסור לבעה""ב להפסידו ע""י תפיסה<br>שלא בעדים אלא יתבענו בב""ד ושם ישביעוהו היסת.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"הלכות רכילות כלל ה&#x27; עד כלל ח&#x27;  שאלה ג"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	ראובן עשה מעשה שגרם לשמעון צער או היזק וכד' ולוי סיפר לאשתו או לאשת שמעון מה שראובן עשה לשמעון וציוה להם שלא יספרו זאת לאיש ויודע שכך ינהגו, האם לוי עבר על איסור רכילות.	"<div>אם בעצם המעשה שראובן עשה לשמעון אין בו גנות וכגון שיש פנים לכל צד שהדין עמו, מותר היה ללוי לספר לאשתו ואין בכך איסור אם ידע שתשמור על ציווי בעלה שלא לספר לאיש. אבל לאשת שמעון היה&nbsp; אסור לו לספר אע""פ שתשמור הדבר בלבה ולא תספר לאיש כיון שהסיפור לה גורם לה צער על בעלה ובאה לידי שנאת ראובן וחשש מדנים.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	הלכות רכילות כלל ה' עד כלל ח'  שאלה ד		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	האם הותר לספר רכילות על עם הארץ או על קטן ומה הטעמים.	"אסור לרכל על עם הארץ מטעם שהוא גם בכלל &quot;עמך&quot; וגם שייך בו הטעם שמעורר מדנים. וכן לגבי קטן הוא בכלל זה שהרי קטן החובל בו חייב וקטן שמכלימים אותו ונכלם חיבים גם על בושתו כדאיתא בב&quot;ק (פ&quot;ו:).
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	הלכות רכילות כלל ה' עד כלל ח' שאלה ה		
